למעלה משמונים אחוז מעסקאות מיזוג חברות לא עומדות בציפיות החברות המתמזגות. ישנו מכלול סיבות מדוע דבר זה קורה וכמעט כולן נובעות מסיבה עיקרית אחת – הכנה לקויה של העסקה.
רוב בעלי המניות של החברות מתמקדים בהיבטי השווי של כל אחת מהחברות המתמזגות ולא בתהליך המיזוג עצמו.
בעוד שתהליך קביעת שווי חברה לצורך מיזוג הוא פשוט יחסית ומבוצע באמצעות היוון תזרים מזומנים עתידי (DCF) או חישוב מכפילי רווח או מכירות, הרי שתהליך מיזוג חברות הוא מורכב הרבה יותר ומצריך התמודדות עם נושאים רבים בחברות המתמזגות.
השאלה הראשונה במיזוג חברות היא מה רוכשים? או מה ממזגים (למעשה כל עסקת מיזוג היא בסופו של דבר חברה אחת שרוכשת חברה שנייה)? על פניו התשובה צריכה להיות פשוטה אבל היא מאד מורכבת.
מיקוד של החברה הרוכשת בנכסים הקיימים בחברה הנרכשת יסייע בהבנה של הנכסים החשובים והדרכים לשמר אותם ביום שאחרי העסקה.
מיזוג חברות כולל בדרך כלל רכישה של חלק או כל הנכסים הבאים:
- מוניטין
- אנשים
- תרבות ארגונית
- אמצעי ייצור
- ידע וקניין רוחני
- טכנולוגיה
- לקוחות
- נתח שוק
- חסמי כניסה שונים (כגון אישורים לפעילות)
- כוח מיקוח
- שירותים לוגיסטיים
נכסים אלו יכולים להיות מוחשיים או לא מוחשיים אך חלקם יכול להיעלם או להישחק לאחר ביצוע עסקת מיזוג אם אין תכנית מסודרת כיצד משמרים אותם.
במקרה כזה לא משנה אם הנכסים נרכשו במחיר גבוה או נמוך, המיזוג בסופו של דבר יכשל.
תכנון מוקדם מחייב אפיון מקדים של הנכסים המהותיים להמשך צמיחת הפעילות המשותפת, הן בחברה הרוכשת והן בחברה הנרכשת.
בחינה מעמיקה של הנכסים מאפשרת להעריך את הסינרגיות שייווצרו ממיזוג החברות. בחינת כל נכס ונכס מעלה שאלות המצריכות תשובות. לדוגמה בסעיף המוניטין צריך לבדוק לאילו מהחברות מוניטין חזק ומשמעותי יותר והאם חלק מהמוניטין ייעלם כתוצאה מהמיזוג או להפך, מוניטין שתי החברות יתחזק.
כל עסקה מוצלחת של מיזוג חברות מבוססת על סינרגיות, בין אם הן תפעוליות ובין אם הן שיווקיות.
ברוב המקרים מנהלים נוטים להעריך הערכת יתר את הסינרגיות החיוביות והערכת חסר את הסינרגיות השליליות.
הטיה נוספת שקיימת בעסקאות מיזוג היא העדפה של הנכסים בחברה הרוכשת על אף שייתכן כי הנכסים בחברה הנרכשת טובים יותר.
מימד חשוב נוסף הינו מימד הזמן.
כל תהליך מיזוג חברות מצריך משאבים ארגוניים כבדים של זמן ניהולי וכסף.
לאורך ציר הזמן משאבים אלה מצטברים אך התועלות המצופות מתמהמהות להגיע.
חברות רבות מתכננות להגיע תוך פרק זמן מסוים למצב שבו עסקת המיזוג תהפוך ל-Accretive (כלומר, תתחיל לייצר רווח עודף לחברה הרוכשת). ניהול נכון של התהליך, הן בצד התפעולי והן בצד החשבונאי, יכולים להביא לנקודה זו בזמן קצר יותר.
עמידה ביעד שכזה נותנת רוח גבית עצומה לארגון ומעודדת אותו להמשיך ולהפיק מהמיזוג את המיטב.
כאשר לא עומדים ביעדים אלה, המיזוג עשוי להיתפס ככישלון והדבר משליך על סיכויי ההצלחה של המשך הפעילות הממוזגת.
רצוי מאד שמנהלי חברות העומדות בפני מיזוג מהותי, יסתייעו ביועצים מנוסים שביצעו תהליכים כאלו בעבר.
אין תחליף לידע שנרכש באמצעות ניסיון על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית בחוסר הוודאות שקיים בכל תהליך של מיזוג.
